<h1>תניא רבתי סימן י"א</h1>
<h2>דף ו.</h2>
חצר הפתוחים לו בתים והבתים הללו חלוקין בדיורין אין להן לטלטל מן הבתים עד שיערבו. אבל מותרין לטלטל כלים ששבתו בחצר בכל החצר שהרי היא מוקפת מחיצות. ואלו הן הקרויין חילוק דיורין שיהיו צריכין לערב. אב ובנו הרב ותלמידו בזמן שאין עמהם דיורין בחצר הרי הן כיחידין ואינן צריכין לערב. ותנן [עירובין ע"ב ע"ב] האחים שאוכלין על שלחן אביהן, פי' שמקבלין פרס מאביהן, ואוכלין ושותין ושוכבין בבתיהם. אם אין עמהם דיורין אחרים אינן צריכין לערב. ואם יש עמהם דיורין אחרים שאוסרין זה על זה, מתוך שבני החצר אוסרין עליהם אחים נמי אוסרים זה על זה וצריכין לערב. אימתי בזמן שמוליכין את עירובן למקום אחר, אבל אם היה העירוב בא אצלו אינן צריכין לערב. ואם אוכלין כולם על שלחן אביהן ממש אף על פי שהם ישנים בבתיהם אינן צריכין לערב דקיימא לן [עירובין ע"ג ע"א] פיתא גורם. ואין אוסרין זה על זה. ואם היה לאחד מן השוק בית בחצר ואינו אוכל שם שאין לו שם פת. אפילו אם ישן שם אין לערב בעירוב. ואם אוכל שם אפילו ישן שם יכול לערב.
<h2>דף ט.</h2>
כל בית שהוא פתוח לרשות הרבים אסור להוציא ממנו שום דבר חוצה. ולא להכניס לו מבחוץ אלא אם כן למעלה באסקופה. והוא שיש לו על פתח הבית מקום גבוה מרשות הרבים. כדי שיהיו בני רשות הרבים נמנעין מלדחוק בפתח הבית. כך מצאתי בשם רבינו חננאל ז"ל. על אסקופותינו שאינן גבוהות מן הקרקע עשרה טפחים ולא רחבות ארבעה טפחים. מותר להצניע המפתח בין הדלת לאסקופה דמקום פטור הוא. אך לא יצניעהו לפנים מן הדלת. כך מצאתי בשם הר' אביגדור ז"ל.
